סמי ברדוגו

סמי ברדוגו
לידה	23 בפברואר 1970 (בן 54); מזכרת בתיה, ישראל
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	תחרות הסיפור הקצר של "הארץ" (1998); פרס רמת גן לספרות (2011); פרס קוגל (2016); פרס ברנר (2020); פרס ניומן (2007); פרס ברנשטיין (2003); פרס היצירה לסופרים עבריים (2006); פרס ספיר (2020); פרס יעקב שבתאי (2002); פרס ביאליק ;

סמי בֶּרדוגו (נולד ב-23 בפברואר 1970) הוא סופר ישראלי.

ביוגרפיה

ברדוגו נולד במזכרת בתיה להורים יוצאי מרוקו, אחד מארבעה ילדים, בן לאסתר שעבדה כמנקה במרפאה ולמרדכי שהיה פועל במפעל לאריזות פרי הדר. כשהיה בן שלוש עשרה, נפטר אביו. למד בבית הספר התיכון בגדרה. את שירותו הצבאי עשה בהנדסה קרבית ברמת הגולן. לאחר שחרורו נסע לשנה לצרפת.

ספרו הראשון, קובץ הסיפורים "ילדה שחורה", ראה אור בשנת 1999 (הוצאת בבל), בעריכת יהודית קציר. בעקבותיה עבר ברדוגו לספריה החדשה והחל לעבוד עם מנחם פרי, שהוא מאז עורכו הקבוע.

ברדוגו למד לתואר ראשון בספרות כללית ובהיסטוריה באוניברסיטה העברית שבירושלים.

ב-2004 נשלח לתוכנית הכתיבה הבינלאומית באוניברסיטת איווה שבארצות הברית.

ב-2005 שב לישראל והחל ללמד כתיבה יוצרת בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון. ב-2019 עבר לגור בברלין וכתב שם את ספרו חמור. ב-2020 שב לישראל וחזר לגור במזכרת בתיה. ברדוגו מרצה בהמכללה האקדמית ספיר, בחוג לספרות ולכתיבה יצירתית באורנים - המכללה האקדמית לחינוך ובמחלקת הכתיבה במנשר לאמנות.

ברדוגו רווק והומו.^[1]

הוקרה ופרסים

בשנת 1999 זכה סמי ברדוגו בפרס הסיפור הקצר של העיתון הארץ. לקובץ סיפוריו "ילדה שחורה" הוענק פרס לספרי ביכורים לשנת 1999 מאת משרד המדע, התרבות והספורט והספר שובץ בתוכנית לימודי הספרות של משרד החינוך.
בשנת 2002 זכה בפרס "יעקב שבתאי" על הרומן "ככה אני מדברת עם הרוח".
בשנת 2003 תשס"ג זכה בפרס ברנשטיין על ספרו "ככה אני מדברת עם הרוח".
בשנת 2006 תשס"ו זכה בפרס ראש הממשלה, פרס היצירה הספרותית על שם לוי אשכול.
בשנת 2007 זכה בפרס ניומן לשנת תשס"ז מטעם אוניברסיטת בר-אילן על הישגיו בפרוזה עברית.
בשנת 2008 קיבל מלגת כתיבה ושהייה ברזידנסי, אוקספורד אנגליה – מרכז אוקספורד ללימודי עברית ויהדות ונכלל ברשימה הקצרה של פרס ספיר עם ספרו "יתומים".
בשנת 2011 זכה בפרס רמת גן לספרות לייב גולדברג (קרן קיימת לישראל) ונכלל ברשימה הארוכה של פרס ספיר עם הרומן "זה הדברים".
בשנת 2012 נכלל ברשימה הקצרה של פרס ספיר עם ספרו "הילד האחרון של המאה".
בשנת 2015 נכלל ברשימה הקצרה של פרס ספיר עם ספרו "סיפור הווה על פני הארץ".^[2]
בשנת 2016 זכה בפרס קוגל לספרות יפה על ספרו "סיפור הווה על פני האֶרץ".^[3]
בשנת 2017 נכללה ברשימה הקצרה של פרס ספיר עם ספרו "כִּי גִי".^[4]
בשנת 2020 זכה בפרס ספיר ובפרס ברנר על ספרו "חמור".^[5]

על יצירתו

בראיון שנתן ברדוגו בשנת 2018 הוא הגדיר מהי בעיניו כתיבה^[6]

כתיבה היא תשוקה, אבל לא די בכך. לכל כתיבה צריך לבוא מסקרנות, מצורך עז לבטא משהו. אני תמיד יוצא אל הכתיבה ממקום של אי נחת, ואי הנחת גורם לי להיות דרוך וקופצני, ולא לשבת רגל על רגל ולכתוב. חוסר מסופקות וחוסר מרוצות זה דבר שמאלץ אותי להיות אקטיבי בכתיבה וחיוני עם עצמי.

— סמי ברדוגו בראיון שהעניק לטליה לוין, 2018

הביקורת מרבה לציין את הדואליות שבין ילדותו של ברדוגו בפריפריה, במשפחה של אנשי עמל, לאם שלא ידעה קרוא וכתוב עקב נסיבות ילדותה הקשות,^[7] ובין הסופר הבוגר, זוכה הפרסים על כתיבתו, שחי שנה בצרפת, מתגורר בתל אביב והשתלם באוניברסיטת איווה בארצות הברית. שניות זו, טוענים המבקרים, מתבטאת גם בסיפוריו.

חוקר הספרות אריאל הירשפלד מתנגד להבחנה זו. אין סיבה לנתח את יצירתו של סופר על פי הכלי העדתי, למקם את קולו בתוך הישראלית ואת ייחודו בין הכותבים המזרחיים בתוכה. יש להנמיך את השיח הפוליטי בביקורת ולהביט מעבר לקריאה האידאולוגית. אמנות הסיפור "הווירטואוזית" של ברדוגו צריכה להישפט על פי "איכותו של מעשה הסיפור עצמו, מבנייתו של הקול המספר ושל המנעד הסגנוני של דבריו על אודות 'העולם' שבו הוא חי". הוא מדגיש את מבטו הייחודי של ברדוגו המספר, את עצמות המחשבה שלו, את התרחבותה של רוחו היוצרת ואת חוש ההומור הנפלא והמקורי שלו. אלו הדברים שיש לדון בהם בביקורת ספריו, ולא להתמקד במוצאם של הוריו.^[8]

גם אריק גלסנר רואה בחומרה את ה"פוליטיקה של זהות" שחדרה לביקורת, ומכנה אותה התנשאות. עם זאת, הוא גם מוצא פוליטיקה כזו בספריו של ברדוגו, וראה בכך את חולשתו של הסופר באסופה "יתומים". גישה פוליטית לכתיבה, טוען גלסנר, הופכת את הספרות לצפויה וגסה, משום שהיא הופכת להיות כוללנית ולא חד פעמית.^[9] אך בביקורת מאוחרת יותר על "זה הדברים" מתרשם גלסנר, שמעבר לחולשות שכבר עמד עליהן בביקורתו הקודמת, זהו סיפור חזק, דיקנסי, מוסרי מאוד, ומצטיין בחסכוניות אלגנטית.^[10]

גרשון שקד התפעל, בזמנו, כרבים מן המבקרים, מן האותנטיות והפשטות הספרותית של ברדוגו המספר. יש לברדוגו, אמר שקד, "כישרון ללא גימיקים, ללא פוסטמודרניזם וללא ניסיון מלאכותי לחידושים והמצאות". זה כישרון של אדם לספר סיפור, שהוא מספר ביכולת מרשימה, במילים פשוטות וללא פילוסופיות.^[11]^[12]

ספריו

ילדה שחורה. תל אביב, הוצאת בבל, תשנ"ט 1999; הספרייה הקטנה, 2013 (הספר בקטלוג ULI)
ככה אני מדברת עם הרוח, הספריה החדשה, 2002 (הספר בקטלוג ULI)
יתומים, הספריה החדשה, 2006 (הספר בקטלוג ULI)
זה הדברים, הספריה החדשה, 2010 (הספר בקטלוג ULI)
הילד האחרון של המאה, הספריה החדשה, 2011 (הספר בקטלוג ULI)
סיפור הווה על פני הארץ, הספריה החדשה, 2014 (הספר בקטלוג ULI)
כִּי גִי, הספריה החדשה, 2017
חמור, הספריה החדשה, 2019 (הספר בקטלוג ULI)^[13]
כולנו החמישה, הספריה החדשה, 2022^[14]

ראו גם

חיזו בטטה

לקריאה נוספת

קובי נסים, כוחו של הילד הפגוע, מאזנים, כרך עד, חוברת 7, עמ' 60 - 61., על: סמי ברדוגו, ילדה שחורה, הוצאת בבל, 1999.
בורח מבשורה, באתר "ידיעות אחרונות", 2 במרץ 2021^[15]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סמי ברדוגו בוויקישיתוף

רשימת הפרסומים של סמי ברדוגו, בקטלוג הספרייה הלאומית
סמי ברדוגו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
סמי ברדוגו, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
סמי ברדוגו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
ספרי סמי ברדוגו באתר הספריה החדשה
הספרים של סמי ברדוגו, באתר "סימניה"
אדמית פרא, ריאיון עם סמי ברדוגו, אתר "אדמה"
עמיחי שלו, סמי ברדוגו מלמד אתכם לכתוב, באתר ynet, 5 במרץ 2009
אלון הדר, גבר זה לא קיר, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2006
אריאל לוינסון‏, סמי בורקס, באתר וואלה, 12 בדצמבר 2006
עירית המאירי-ולדרסקי, סמי ברדוגו. בין שם לכאן, באתר ynet, 26 בינואר 2003
אריק גלסנר, על סמי ברדוגו, 2008
יוני ליבנה, ראיון עם סמי ברדוגו, זה הדברים, המדור הספרות של ידיעות אחרונות, 2 ביולי 2010
יוני ליבנה, ראיון עם סמי ברדוגו, סיפור הווה על פני הארץ, מדור הספרות של ידיעות אחרונות, 21 בנובמבר 2014
יוני ליבנה, ראיון עם סמי ברדוגו (וביקורת), הילד האחרון של המאה, מדור הספרות של ידיעות אחרונות, 4 בנובמבר 2011
יוני ליבנה, ראיון עם סמי ברדוגו, כי גי, 10 ביוני 2017
טליה לוין, ‏הסופרים שהגיעו לגמר פרס ספיר מגלים סודות מחדר הכתיבה, באתר גלובס, 9 בפברואר 2018
יורם יובל, שיחת נפש עם סמי ברדוגו, הטלוויזיה החינוכית, 3 ביולי 2018
גילי איזיקוביץ, סמי ברדוגו: אמשיך לכתוב אותי, את מה שאני מרגיש, באתר הארץ, 2 במרץ 2021
כרמית ספיר ויץ, ‏ספרו גרף את הפרסים הספרותיים החשובים ביותר. עכשיו הוא מדבר על השפה שיצר, באתר מעריב אונליין, 16 באפריל 2021
קובי מידן, ראיון עם זוכה פרס ספיר סמי ברדוגו, וראיון עם גילי איצקוביץ וענת וקסמן, כאן, 5 במרץ 2021
סמי ברדוגו, דף שער בספרייה הלאומית
סמי ברדוגו, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מכּתביו:

המשך התחרות, באתר ynet, 29 בדצמבר 2008
"רחל חולה וצעירה", באתר ynet, 13 בנובמבר 2006
פרק מתוך יתומים, באתר nrg‏, 31 במאי 2008
סמי ברדוגו, המשך התחרות, באתר ynet, 29 בדצמבר 2008
ג'אוויה, יעני גבוהה ויפה, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2008
רק רחוב אחד, באתר הארץ, 12 באפריל 2011
מילים ואנשים: סמי ברדוגו חוזר אל גיבוריו, באתר ynet, 8 בנובמבר 2011
"השראה ומוזה הן מילים שאינני מכיר", באתר ynet, 28 במאי 2008
לשחות בבריכת המלים, באתר הספריה החדשה, 07.07.10
מילים ואנשים: סמי ברדוגו חוזר אל גיבוריו, באתר ynet, 8 בנובמבר 2011
סיסי, באתר כתב העת אורות
מחתרת החמיקה, באתר "העוקץ", 8 במאי 2015
סיפור: "שָׁמוֹת יְבוּלוֹן", באתר הארץ, 1 במרץ 2023

על כתביו:

חנן חבר, "איך אפשר לדעת מי שייך למה", באתר הארץ, 6 בנובמבר 2006
אסתי אדיבי-שושן, במו עיניו - פרקי יחיא, על הנובלה "אחי הצעיר יהודה" מתוך יתומים, עתון 77, גיליון 323, אוגוסט 2007
אריק גלסנר, קריעה תמה: על "זה הדברים" מאת סמי ברדוגו, באתר nrg‏, 8 באוגוסט 2010
יעל גבאי, דברים שרציתי לומר, באתר ynet, 1 באוגוסט 2010
עמרי הרצוג, "זה הדברים" מאת סמי ברדוגו, אם קריאה, באתר הארץ, 28 ביולי 2010
אסתי אדיבי-שושן, יש לי משהו אחר לדבר אותו, באתר הארץ, 23 ביולי 2010
סימונה באט, מחפש חום וקרבה: הגיבור של סמי ברדוגו, באתר ynet, 7 בדצמבר 2014
אסתי אדיבי-שושן, לפני ארון הספרים, באתר הארץ, 27 ביוני 2017
יוני ליבנה, ‏״מתי בכלל תפסתם אור״: סמי ברדוגו מטביל את הקורא בדיו שחורה, מכאן י"ז, ספטמבר 2017, עמ' 476–506
אריאל הירשפלד, ‏אירוניה וחסד: הערה על קולו של סמי ברדוגו, מכאן י"ז, ספטמבר 2017, עמ' 507–518
יגאל שוורץ, נא ומבושל, פנס מוסף לביקורת ספרות, מאי 2022.
אסף רוט, "מלחמת הגרילה של סמי ברדוגו נגד רפובליקת הספרים העבריים", באתר "מעלה", ספטמבר 2022 - על "כולנו החמישה"

הערות שוליים

^ רונן טל, סמי ברדוגו: "מאז שאני זוכר את עצמי הרגשתי לא בנוח בחיים", באתר הארץ, 24 במאי 2022
^ סמי ברדוגו ואורלי קסטל-בלום מועמדים לפרס ספיר 2015, באתר ynet
^ הוכרזו זוכי פרס קוגל לספרות יפה, אתר "הבמה", 2 ביוני 2016
^ אלו המועמדים הסופיים לפרס ספיר לספרות 2017, באתר ynet
^ יובל פלוטקין, הזוכה בפרס ספיר לשנת 2020: סמי ברדוגו, באתר ynet, 28 בפברואר 2021
^ טליה לוין, ‏הסופרים שהגיעו לגמר ספיר מגלים סודות מחדר הכתיבה, באתר גלובס, 9 בפברואר 2018
^ "שיחת נפש" עם יורם יובל; ברדוגו טוען שדווקא האנאלפביתיות של אמו והצורך שלו לקרוא בפניה טקסטים החשובים בניהול הבית - חידדו אצלו את הרגישות לשפה ולכתיבתה.
^ אריאל הירשפלד, "אירוניה וחסד: הערה על קולו של סמי ברדוגו"
^ אריק גלסנר, על סמי ברדוגו, מבקר חופשי
^ אריק גלסנר, קריעה תמה: על "זה הדברים" מאת סמי ברדוגו, מעריב, 8 באוגוסט 2010
^ גרשון שקד, "המילים הפשוטות שישנן, שישנן עדיין", הארץ, 12 באוגוסט 1999
^ יוני לבנה, "מתי בכלל תפסתם אור: סמי ברדוגו מטביל את הקורא בדיו שחורה"
^ איתן גלס, "חמור" של סמי ברדוגו מציג מופע חסר תקווה של הפריפריה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2021
^ אסתי אדיבי שושן, אתה רק צריך להיות יהודי, זה הכל, באתר הארץ, 5 במאי 2022
^ בורח מבשורה, באתר "ידיעות אחרונות", 2 במרץ 2021

[1] רונן טל, סמי ברדוגו: "מאז שאני זוכר את עצמי הרגשתי לא בנוח בחיים", באתר הארץ, 24 במאי 2022

[2] סמי ברדוגו ואורלי קסטל-בלום מועמדים לפרס ספיר 2015, באתר ynet

[3] הוכרזו זוכי פרס קוגל לספרות יפה, אתר "הבמה", 2 ביוני 2016

[4] אלו המועמדים הסופיים לפרס ספיר לספרות 2017, באתר ynet

[5] יובל פלוטקין, הזוכה בפרס ספיר לשנת 2020: סמי ברדוגו, באתר ynet, 28 בפברואר 2021

[6] טליה לוין, ‏הסופרים שהגיעו לגמר ספיר מגלים סודות מחדר הכתיבה, באתר גלובס, 9 בפברואר 2018

[7] "שיחת נפש" עם יורם יובל; ברדוגו טוען שדווקא האנאלפביתיות של אמו והצורך שלו לקרוא בפניה טקסטים החשובים בניהול הבית - חידדו אצלו את הרגישות לשפה ולכתיבתה.

[8] אריאל הירשפלד, "אירוניה וחסד: הערה על קולו של סמי ברדוגו"

[9] אריק גלסנר, על סמי ברדוגו, מבקר חופשי

[10] אריק גלסנר, קריעה תמה: על "זה הדברים" מאת סמי ברדוגו, מעריב, 8 באוגוסט 2010

[11] גרשון שקד, "המילים הפשוטות שישנן, שישנן עדיין", הארץ, 12 באוגוסט 1999

[12] יוני לבנה, "מתי בכלל תפסתם אור: סמי ברדוגו מטביל את הקורא בדיו שחורה"

[13] איתן גלס, "חמור" של סמי ברדוגו מציג מופע חסר תקווה של הפריפריה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2021

[14] אסתי אדיבי שושן, אתה רק צריך להיות יהודי, זה הכל, באתר הארץ, 5 במאי 2022

[15] בורח מבשורה, באתר "ידיעות אחרונות", 2 במרץ 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]